על פי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ישנה קביעה חד משמעית כי לכל אדם באשר הוא אדם ישנה את הזכות לפרטיות. במידה ואדם מסוים חושב כי נפגעה לו הזכות לפרטיות, הוא יכול לדרוש מהאדם הפוגע פיצויים בהתאם לפגיעה הכספית או הנפשית. אז מתי עובר הגבול בין סתם אמירה ובין אמירה שיכולה לפגוע בפרטיותו של אדם? המאמר הבא נועד על מנת לעשות לכם סדר בנושא של תביעת הגנת הפרטיות.
מהי הזכות לפרטיות על פי החוק?
החוק קובע מספר רב של סיטואציות שיכולות לפגוע בפרטיותו של אדם. ברוב המכריע של המקרים מדובר על מקרים שבהם אדם או גורם כזה או אחר חודר אל חייו של אדם מסוים ומנסה לדלות מהן פרטים. בין אם מדובר על בילוש, צילום או אפילו מעקב, כל הדברים הללו יכולים לפגוע בפרטיותו של אדם.
כיום בזכות האמצעים הטכנולוגיים המתקדמים ניתן לאסוף בקלות מידע על אדם כזה או אחר. מכאן ישנה חשיבות מכרעת לפרטיות, ובית המשפט עושה את מירב המאמצים על מנת למנוע סיטואציה שבה לא תהיה קיימת פרטיות בעולמנו. לכן חשוב מאוד שתבינו מתי איסוף פרטים על אדם מסוים עובר את הגבול ויכול להוביל למצב של פגיעה בפרטיות. אז רגע לפני שאתם עושים מהלך שאתם מסוגלים להתחרט עליו, מוטב כי תקראו תמשיכו לקרוא את המאמר.
מתי פגיעה נחשבת פגיעה בפרטיות?
למען האמת אין כל השאלה הזאת תשובה חד משמעית, וכל שופט בבית המשפט יכול לראות את הסיטואציה בצורה קצת שונה. לכן חשוב בסיטואציות שכאלה לפנות לעורך דין מנוסה אשר יספק לכם הגנה מקצועית ויעזור לכם לצאת מהברוך שאליו נקלעתם.
ברוב המקרים פגיעה הופכת להיות פגיעה בפרטיות כאשר אדם מסוים עוקב או מרגל אחרי אדם אחר ללא ידיעתו – והחומר אותו הוא אסף משמש אותו על מנת לפגוע באותו אדם. במקרים כאלה בית המשפט לא יכול להישאר אדיש לעבירה על החוק, ובמרבית המקרים הוא פשוט יפסוק לטובת הנפגע. אך לא מדובר על מדע מדויק, ועורך דין מנוסה יוכל לעזור לכם לצאת מהמצב הזה.
