עריכת הסכם ממון: הסוד הקטן לבניית אמון וביטחון בזוגיות

יש אנשים שחושבים שהסכם ממון הוא כמו מטרייה: אם פתחת אותה, בטוח עומד לרדת גשם. בפועל, זה יותר כמו חגורת בטיחות: היא לא מזמינה תאונה, היא פשוט הופכת את הנסיעה להרבה יותר רגועה. והרי זוגיות טובה בנויה בדיוק על זה – שקט, בהירות, תחושת “אנחנו ביחד בזה”, ופחות מקום לסרטים שהמוח אוהב להקרין בלילות.

הסכם ממון, כשעושים אותו נכון, הוא לא מסמך קר ומנוכר אלא שיחה עמוקה עם כותרת משפטית. הוא מאפשר לשני אנשים לארגן את החיים הכלכליים שלהם בצורה שמכבדת את שניהם, ולהכניס לתוך הקשר דבר אחד שהמון זוגות מגלים שחסר להם רק כשמאוחר: ודאות.

אז בואו נדבר בלי דרמה, עם קצת הומור, והרבה פרקטיקה: איך הסכם ממון יכול להיות כלי לבניית אמון וביטחון בזוגיות, מה חייבים להבין לפני שמתחילים, ואיך עושים את זה כך שזה ירגיש כמו חיזוק לקשר – לא כמו מבחן כניסה.

>> לגישור משפחה יונית גזל

למה בכלל לדבר על כסף כשיש אהבה?

כי כסף הוא לא רק כסף. הוא זמן, חופש, חלומות, פחדים, והסיפור המשפחתי שכל אחד מביא איתו. אחד גדל בבית שבו “לא מדברים על כסף”; השני גדל בבית שבו מדברים רק על כסף. ואז, איכשהו, שניהם מתפלאים למה יש אי-הבנות.

השיחה על הסכם ממון היא הזדמנות מעולה לעשות סדר בנושאים שבדרך כלל נשארים מעורפלים:

– מה כל אחד מחשיב כהוגן?

– מה חשוב לנו לשמר מהחיים שלפני?

– איך אנחנו רוצים לחיות יחד כלכלית?

– מה קורה אם אחד מרוויח הרבה יותר?

– איך נתמודד עם ירושה או מתנה מהמשפחה?

כששמים דברים על השולחן מראש, במקום להיתקל בהם “במקרה” באמצע החיים, יש פחות חשדנות ויותר שותפות.

הטוויסט המפתיע: הסכם ממון הוא לא מסמך של פרידה – הוא מסמך של שותפות

החלק המעניין הוא שהסכם ממון טוב לא מתמקד רק ב”אם ניפרד”, אלא בעיקר ב”איך נחיה ביחד”. הוא עוזר לקבוע כללים של משחק הוגן, ולצמצם את האזור האפור שממנו נולדות רוב המריבות.

הנה כמה דוגמאות למה הוא יכול להסדיר כבר עכשיו, כשהכול בטוב:

– איך מתנהלים חשבונות בנק: אחד משותף? שניים נפרדים? שילוב?

– איך מתכננים רכישה גדולה: דירה, רכב, השקעות

– איך מתחלקים בהוצאות שוטפות: חצי-חצי? לפי הכנסה? לפי נוחות?

– מה עושים עם נכסים קיימים: דירה מלפני הקשר, עסק, חסכונות

– איך מתמודדים עם הלוואות: קיימות ועתידיות

ברגע שיש כללים מוסכמים, יורדות הדרמות. כי אין צורך לנחש “מה השני התכוון” – זה כתוב, ברור, ונחתם מתוך רצון טוב.

3 שכבות של אמון שהסכם ממון בונה (כן, זה יותר מאחת)

1) אמון במילים: כשמדברים על כסף בכנות

הרבה זוגות חיים שנים על הנחות. “ברור שנחלוק הכול”, “ברור שזה שלך”, “ברור שאני לא אגע בזה”. ואז מגיע רגע אמת: קונים דירה, מקבלים ירושה, העסק גדל, או שמישהו עושה שינוי קריירה. פתאום ה”ברור” מתגלה כלא כל כך ברור.

שיחה על הסכם ממון מכריחה אתכם להחליף הנחות בהסכמות. וזה, במונחים זוגיים, זהב.

2) אמון במערכת: כשיש מסגרת שמגנה על שניכם

לא כל אחד צריך להיות מומחה לדיני משפחה כדי להרגיש בטוח. אבל כן צריך לדעת שיש מסגרת שמגנה על שני הצדדים ושלא משאירה מקום לפרשנויות יצירתיות.

ההסכם הוא סוג של “מפת כלכלה זוגית”: הוא לא מחליף אהבה, הוא פשוט נועל את הדלת בפני אי-ודאות.

3) אמון בעתיד: כשאפשר לתכנן בלי פחד

ברגע שלא מפחדים מה”מה אם”, אפשר להשקיע יותר ב”מה עכשיו”. אנשים שמרגישים בטוחים כלכלית בזוגיות נוטים:

– לתכנן לטווח ארוך

– לקחת החלטות אמיצות יותר (לימודים, שינוי עבודה)

– להרגיש שווים יותר בתוך הקשר

– לחוות פחות לחץ סביב כסף

והדבר הכי חמוד? זה מקרין גם על תחומים אחרים בזוגיות: תקשורת, אינטימיות, חלוקת תפקידים בבית.

רגע, מה בכלל נכנס להסכם ממון? ומה לא?

מה בדרך כלל כן נכנס

– נכסים שהיו לפני הקשר: דירה, חסכונות, תיק השקעות, עסק

– נכסים שיתקבלו בעתיד ממקורות חיצוניים: ירושה, מתנות מהורים (בכפוף לנסיבות)

– איך מתחלקים בנכסים שנצברים יחד בזמן הקשר

– חלוקה של אחריות להלוואות וחובות

– מנגנון התחשבנות במקרה של פרידה (למשל: כיצד מחשבים השקעה בדירה)

מה בדרך כלל לא נכנס (או פחות נהוג)

– נושאים הקשורים לילדים העתידיים באופן שמנסה “לסגור” את העתיד מכל כיוון (יש דברים שהחיים והדין לא אוהבים לקבע מראש)

– דברים שמנסים לנהל רגש באמצעות משפט: “מי יצא יותר צודק” – לא עובד, זה לא ספורט אולימפי

– סעיפים עמומים מדי: “נחלוק בהוגנות” בלי לפרט מה זה הוגנות

הסכם ממון טוב הוא כזה שגם עוד 7 שנים, באמצע החיים, תוכלו לקרוא אותו ולהגיד: “אוקיי, זה הגיוני”.

איך הופכים את השיחה הזו לרומנטית (או לפחות לא מביכה)?

בואו נודה באמת: “בוא נעשה הסכם ממון” לא נשמע כמו “בואי נברח לסופ”ש”. אבל אפשר להפוך את זה לשיחה שמחזקת את הקשר, אם עושים את זה נכון.

כמה כללים שעובדים כמעט תמיד:

– מתחילים מהכוונה: “אני רוצה שנרגיש בטוחים ושקופים”

– מדברים על ערכים לפני מספרים: הוגנות, עצמאות, שותפות, חופש

– לא עושים את זה ברגע של לחץ: לפני חתונה, אחרי עסקת נדל”ן, בזמן מריבה – פחות מומלץ

– מפרידים בין רגש למבנה: הרגש חשוב, אבל המסמך צריך להיות ברור

– מסכימים על עקרונות, ואז יורדים לפרטים

אפשר אפילו להפוך את זה לפרויקט זוגי:

– פגישה אחת רק ל”איך אנחנו רוצים שיראה החיים הכלכליים שלנו”

– פגישה שנייה לחשבונאות פרקטית

– ואז ללכת לאיש מקצוע כדי לתרגם את זה להסכם מסודר

הסכם ממון חכם הוא גם “הוגן”, וגם “מרגיש הוגן”

זה משפט קטן עם משמעות ענקית. יש הסכמים שנראים הוגנים על הנייר, אבל אחד הצדדים יוצא מהם עם תחושת קיפוח. וזה מתכון מעולה לעוקץ רגשי קטן שמזכיר את עצמו בכל ויכוח עתידי על כסף.

כדי שההסכם באמת יבנה אמון, הוא צריך:

– לשקף את המציאות הכלכלית של שני הצדדים

– להתחשב בפערי הכנסה, אם קיימים

– להכיר בהשקעה לא כספית (ניהול בית, תמיכה בקריירה, תקופות לימודים)

– להיות שקוף, ברור, ובלי “הפתעות”

– להשאיר מקום לגמישות עתידית במנגנונים (למשל עדכון אחרי X שנים או אחרי שינוי משמעותי)

יש פה קסם: כששני הצדדים מרגישים שנבחרה הוגנות אמיתית, הביטחון עולה והקשר נהיה קל יותר.

7 שאלות ותשובות שחייבים לשאול (כדי להיות הזוג הכי רגוע בחדר)

שאלה: זה לא עושה עין הרע?

תשובה: אם כבר, זה עושה עין טובה. בהירות מורידה לחץ ויוצרת תחושת יציבות, וזה דבר שממש אוהב זוגיות.

שאלה: חייבים לעשות הסכם ממון רק לפני חתונה?

תשובה: לא. אפשר גם בתחילת קשר רציני, לפני קניית דירה, אחרי קבלת ירושה, או כשפשוט בא לכם סדר. ככל שעושים מוקדם יותר, זה לרוב פשוט יותר.

שאלה: אם אנחנו באמת אוהבים, למה צריך מסמך?

תשובה: כי אהבה היא רגש, וכלכלה היא מערכת. מערכות עובדות יותר טוב כשיש להן כללים ברורים. זה לא סותר אהבה – זה מאפשר לה לנשום.

שאלה: מה אם אחד הצדדים “חזק” יותר כלכלית?

תשובה: דווקא אז הסכם יכול לשמור על שני הצדדים: על החלש מפני חוסר ביטחון, ועל החזק מפני תחושת חוסר שליטה. אבל הוא חייב להיבנות ברגישות ובהוגנות.

שאלה: אפשר להחליט שהכול משותף וזהו?

תשובה: אפשר, אבל כדאי להגדיר מה זה “הכול”, מה קורה לנכסים מלפני הקשר, ואיך מתנהלים במקרה של שינוי גדול. “הכול” זה מילה יפה, אבל היא אוהבת להיות מעורפלת.

שאלה: מה קורה אם דברים משתנים במהלך החיים?

תשובה: חיים משתנים, וטוב שכך. אפשר לבנות מנגנון עדכון, או פשוט להסכים להיפגש מחדש ולעדכן כשיש אירוע משמעותי: ילד, מעבר מדינה, עסק שנפתח, קניית נכס גדול.

שאלה: איך יודעים שההסכם באמת יחזיק מים?

תשובה: כשיש שקיפות מלאה, הבנה הדדית של הסעיפים, ניסוח ברור, ואישור כנדרש לפי המצב (למשל אצל גורם מוסמך). וגם כשזה מרגיש לשניכם הגיוני ולא “ניצחון” של מישהו.

5 טעויות נפוצות (ואיך עושים את זה יותר חכם)

– טעות: מחכים לרגע האחרון

  פתרון: להקדים, כדי לא להכניס לחץ לזוגיות

– טעות: מתעסקים רק ב”מי מקבל מה”

  פתרון: לבנות תמונה מלאה של חיים כלכליים משותפים

– טעות: מסתירים מידע “כי לא נעים”

  פתרון: שקיפות. הסכם בלי שקיפות הוא כמו מתכון בלי מצרכים

– טעות: משאירים סעיפים כלליים מדי

  פתרון: להיות ספציפיים, עם דוגמאות ומנגנונים

– טעות: עושים את זה כמו משא ומתן עסקי קשוח

  פתרון: לזכור שזה אותו צוות, פשוט עם שני סטים של צרכים

איך זה נראה במציאות? 4 תרחישים שעושים סדר בראש

– דירה מלפני הקשר

  אפשר לקבוע שהיא נשארת של מי שקנה, אבל אם במהלך השנים השקעתם יחד בשיפוץ/משכנתא, מגדירים איך מחשבים את ההשקעה המשותפת.

– פערי הכנסה גדולים

  אפשר להסכים על חלוקת הוצאות לפי אחוזים מההכנסה, כך שאף אחד לא מרגיש שהוא סוחב או נחנק.

– עסק שנבנה תוך כדי זוגיות

  אפשר לקבוע מה שייך לעסק, איך מחשבים שווי, ומה קורה אם אחד הצדדים השקיע זמן/כסף/תמיכה משמעותית.

– ירושה עתידית

  אפשר להבהיר כיצד מתייחסים לנכסי ירושה וכיצד מנהלים אותם כך שלא יהפכו למקור אי-הבנות.

סיכום: פחות “מה יקרה אם”, יותר “איזה כיף שאנחנו ברורים”

עריכת הסכם ממון יכולה להיות אחת הפעולות הכי חיוביות שתעשו לזוגיות שלכם: לא כי אתם מצפים למשהו רע, אלא כי אתם בונים מערכת יחסים שמכבדת גם את הרגש וגם את החיים עצמם. זה כלי שמייצר שקיפות, מפחית מתחים, מסדר ציפיות, ונותן לשני הצדדים תחושת ביטחון. וכשיש ביטחון – יש יותר מקום לאהבה, להרפתקאות, לתכנונים, ולחיים עצמם.

אם תיגשו לזה כמו לשיחה זוגית עמוקה עם עט משפטי בצד, תגלו שזה לא “מסמך של כסף” אלא מסמך של אמון.

>> פנו לעורך דין גירושין יונית גזל